שילוט הכוונה הוא מערכת של שלטים שמובילה אדם מהרחוב או מהחניה עד לדלת הנכונה, בלי שיצטרך לשאול אף אחד.
מערכת טובה נבנית מהמסלול של הלקוח ולא מהשלט עצמו: מסמנים את הנקודות שבהן אנשים מתלבטים, מציבים בכל נקודה שלט אחד עם מסר אחד, ומשתמשים באותו גופן, באותם צבעים ובאותה שפה עיצובית לאורך כל הדרך.
שלט הכוונה שנקרא מרחוק, מוצב בגובה העיניים ומופיע בכל צומת החלטה חוסך ללקוח בלבול, ולצוות שלכם תשובות חוזרות על "איפה זה".
וואו שילוט ומיתוג מתכננת ומייצרת מערכות כאלה, משילוט חוץ לעסקים בכניסה ועד שילוט פנים בתוך החללים, כולל שלטים מוארים ואותיות תלת מימד כשצריך נוכחות מותגית חזקה.
רוצים שהלקוחות יגיעו ליעד בלי לשאול?
דברו איתנו ונתכנן את המסלול יחד.
מה כולל שילוט הכוונה טוב לעסק?
שילוט הכוונה אינו שלט אחד גדול.
זו מערכת בת כמה שכבות, ולכל שכבה תפקיד אחר.
כשכל שכבה עושה רק את התפקיד שלה, הלקוח לא צריך לחשוב.
כשמערבבים בין השכבות, למשל שלט שמנסה גם להזדהות, גם לכוון וגם למסור מידע, הוא נעשה עמוס ולא נקרא.

בחלוקה הנפוצה בתחום מבדילים בין ארבעה סוגי שלטים. "שילוט מזהה" הוא השלט שאומר איפה אתם: שם העסק על הקיר או על הכניסה. "שילוט מכוון" מורה לאן ללכת, בדרך כלל חץ וקבוצת יעדים. "שילוט מידע" מספק פרטים בנקודה מסוימת, כמו שעות פעילות, מפת קומה או מה נמצא בכל חלק של המתחם. "שילוט יעד" מסמן את המקום עצמו: דלת, חדר, מחלקה או עמדה.
| סוג השלט | התפקיד | איפה ממקמים | פתרון נפוץ |
|---|---|---|---|
| שלט מזהה | להודיע איפה העסק נמצא | חזית, שער, כניסה לבניין | אותיות תלת מימד, שלט מואר, שלט אלומיניום |
| שלט מכוון | להוביל לכיוון הנכון | צמתים, פינות, מעברים, חניה | שלט פרספקס, שלט מודבק או תלוי מהתקרה |
| שלט מידע | למסור פרטים ובהירות | לובי, קבלה, מעלית | שלט עומד, לוח בקיר |
| שלט יעד | לסמן את היעד הסופי | ליד דלת או בתוך חלל | שלט צמוד לקיר, שלט זכוכית |
כדי לא לחזור על מה שכבר נכתב, את הצד הפנימי של המשרד, כלומר שמות חדרים, מחלקות ושילוט בין קומות, פירטנו במאמר "שילוט פנים למשרדים: איך יוצרים הכוונה ברורה ומקצועית?".
כאן אנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה: איך כל השכבות יחד הופכות למערכת אחת, מהרחוב ועד היעד.
איך מתכננים את מסלול הלקוח ומחליטים על מיקום השלטים?
תכנון שילוט הכוונה מתחיל בהליכה.
מתחילים מנקודת ההגעה הרחוקה ביותר של הלקוח, מהחניה, מתחנת האוטובוס או מהמדרכה, והולכים בדרך שלו עד היעד, כאילו זו הפעם הראשונה.
בכל מקום שבו אתם עוצרים, מסתכלים לצדדים או מהססים, שם צריך שלט.
בכל מקום שבו הדרך ישרה וברורה, שלט נוסף רק מוסיף רעש.
כדאי לתעד את המסלול בצילומים או בשרטוט פשוט של המתחם, ולסמן עליו שלוש קבוצות נקודות:
- נקודות כניסה: מהרחוב, מהחניה, מהמעבר הציבורי ומהכניסה לבניין.
- צמתי החלטה: פיצול מסדרון, מדרגות מול מעלית, לובי עם כמה כיוונים, פינה שבה אי אפשר לראות את היעד.
- נקודות הגעה: הדלת, הדלפק או החלל שהלקוח חיפש מההתחלה.
לדברי מתכנן שילוט, הטעות הנפוצה ביותר היא להציב שלט במקום שנוח להתקין בו ולא במקום שבו הלקוח באמת צריך אותו.
כשהחלטה מתקבלת לפי מיקום החשמל או הקיר הפנוי, השלט נראה מסודר אבל לא עובד.
עיקרון נוסף הוא רצף.
הלקוח שראה חץ לשירותים בקצה המסדרון מצפה לראות שלט שני כשהוא מגיע לפינה.
אם הרצף נקטע, הוא מניח שטעה בדרך ומתחיל לחפש, ומשם הדרך קצרה לתסכול.
לכן מתכננים את כל השלטים יחד ולא מוסיפים אותם אחד אחד לפי הצורך.
מערכת שגדלה בהדרגה בלי תכנון נראית בדיוק כך: שלטים בגדלים שונים, בצבעים שונים ובניסוחים שונים.
גם הלקוח עצמו משפיע.
בעסק שפונה לקהל מבוגר או לאנשים שמגיעים לראשונה, צריך יותר שלטים וניסוח פשוט יותר.
בעסק שרוב לקוחותיו חוזרים אפשר להסתפק בפחות.
ושילוט לבניינים, למשל בבניין משרדים עם כמה דיירים, דורש שיתוף פעולה עם ועד הבית או חברת הניהול כבר בשלב התכנון, כי ההכוונה מתחילה עוד לפני שהלקוח נכנס לעסק שלכם.
איזה חומר, גודל ותאורה מתאימים לשלט כיוון?
הבחירה בחומר ובמידות נגזרת משלושה דברים: מאיפה קוראים את השלט, באיזה תנאים הוא עומד, ואיזה רושם הוא אמור לעשות.
שלט שנקרא ממרחק הליכה של כמה צעדים שונה משלט שנקרא מתוך רכב נוסע, והעיצוב צריך להתאים.
לגודל האותיות יש כלל אצבע פשוט: ככל שהמרחק גדול יותר ומהירות הקריאה גבוהה יותר, האותיות גדולות יותר והטקסט קצר יותר.
לשלט שנקרא בחניה או בכביש מספיקים שם ועוד מילה או חץ.
לשלט במסדרון אפשר להוסיף שורה נוספת.
ניגודיות היא החלק החשוב ביותר: אותיות כהות על רקע בהיר, או להפך, נקראות טוב יותר מצבעים קרובים זה לזה, גם אם הם נראים יפה בהדמיה.
לגבי חומרים, כל אחד מהם מתאים לתפקיד אחר:
- אלומיניום: עמיד ונקי, מתאים לשילוט חוץ ולשלטי כיוון בחניונים ובכניסות.
- פרספקס: חומר שקוף או צבעוני שנותן מראה יוקרתי. מתאים ללובי, למשרדים ולמקומות שבהם רוצים מראה נקי ומעוצב, ואפשר להוסיף לו תאורה.
- פח צבוע: פתרון חזק ופשוט לשלטים חיצוניים גדולים, כשחשובה עמידות בתנאי חוץ.
- זכוכית: מתאימה לדלתות ולמחיצות, ויוצרת מראה אלגנטי ונקי.
- מדבקות: פתרון גמיש ללא קידוחים, מתאים לחלונות ולקירות שיחליפו מראה מדי פעם.
תאורה עושה הבדל גדול כשהמקום פעיל גם בשעות החשכה או כשהמסלול חשוך באופן טבעי, כמו חניון תת קרקעי או מבואה בלי חלונות.
שלטים מוארים, בין אם הם מוארים מבפנים או מוארים מסביב, מוסיפים נראות בלי להגביר את הרעש הוויזואלי.
כשהמטרה היא הכוונה ולא פרסום, עדיף תאורה רכה ואחידה על שלט צעקני שמושך את העין לכיוון הלא נכון.
ולבסוף, התקנה.
גובה השלט משפיע על הנגישות ועל הקריאות.
שלט הכוונה נמצא לרוב בגובה העיניים או מעט מעליו, וכשיש קהל רחב כדאי לוודא שהוא נגיש גם לאנשים עם מוגבלויות.
אלו שיקולים שמתבררים בסיור במקום, ולכן אנחנו ממליצים לתכנן את המערכת עם מי שרואה את החלל בעיניים ולא רק לפי שרטוט.
אילו טעויות הופכות מערכת שלטים למבלבלת?
רוב הכשלים בשילוט הכוונה חוזרים על עצמם, וקל להימנע מהם כשיודעים מה לחפש.
הטעות הראשונה היא יותר מדי מידע בשלט אחד.
שלט עם חמישה יעדים, שני חצים ומשפט הסבר דורש עצירה וקריאה, ואנשים בדרך כלל לא עוצרים.
עדיף לפצל לכמה שלטים בנקודות שונות, כל אחד עם מסר אחד.
הטעות השנייה היא חוסר אחידות.
כשחלק מהשלטים בפונט אחד וחלק באחר, כשהחצים מצביעים בצורות שונות או כשהצבעים לא עקביים, הלקוח מתחיל לפקפק אם השלטים בכלל שייכים לאותו מקום.
מערכת אחידה בנויה על מדריך קצר: גופן, צבעים, סגנון חצים וגודל טקסט, שמיושמים בכל השלטים.
הטעות השלישית היא שלט שמתיישן.
עסק משתנה: מחלקה עוברת, חדר מקבל שימוש חדש, כניסה נסגרת.
שלט שמראה כיוון שכבר לא נכון גרוע משלט חסר, כי הוא מוביל לא נכון בביטחון מלא.
כדאי לתכנן שלטים שאפשר לעדכן, למשל חלק קבוע עם מקום להחלפת הטקסט, ולעבור על המערכת מדי פעם.
הטעות הרביעית היא התעלמות מהמראה של המותג.
שילוט הכוונה הוא גם חלק מהחוויה, ואם השלטים נראים כמו תוספת מאוחרת, זה נראה גם על התדמית.
מי שרוצה ששלטי ההכוונה יתחברו לשלט הראשי, לאותיות בחזית ולעיצוב הפנים, צריך לחשוב על הכול כמכלול.
אפשר לקרוא עוד על הקשר הזה במדריכים שלנו על שילוט משרדי ושלטים לחנויות.
הטעות החמישית היא תכנון מנקודת מבט של בעל העסק.
מי שמכיר את המקום בעל פה לא מרגיש איפה חסר שלט.
הדרך הפשוטה לבדוק היא להזמין אדם שלא ביקר אצלכם מעולם, לבקש ממנו להגיע ליעד בלי עזרה ולהתבונן איפה הוא מהסס.
התצפית הזאת שווה יותר מכל הדמיה.
שאלות נפוצות על שילוט הכוונה
כמה תשובות לשאלות שעולות כמעט בכל פרויקט, מעבר למה שנאמר למעלה.
האם אפשר להתחיל בכמה שלטים ולהרחיב בהמשך?
כן, בתנאי שמתכננים את המערכת המלאה מראש.
מגדירים את הסגנון, החומרים והמיקומים לכל המסלול, ומייצרים קודם את הנקודות הקריטיות, כמו הכניסה והצמתים המבלבלים ביותר.
כך השלטים שיתווספו אחר כך ייראו כמו המשך ולא כמו תוספת.
באיזו שפה כותבים על שלטי הכוונה?
זה תלוי בקהל.
בעסק שמגיעים אליו לקוחות מגוונים, תיירים או אנשים שאינם דוברי עברית, מוסיפים שפה שנייה או שלישית, ובמקומות רבים גם סמלים אוניברסליים כמו חץ, סמל שירותים או סמל נגישות.
הסמלים עוזרים גם לקוראים בעברית, כי הם מובנים במבט חטוף.
האם צריך אישור להתקנת שלט הכוונה?
זה תלוי בסוג השלט ובמיקומו.
שלטים בתוך העסק לרוב אינם דורשים אישור, אבל שלטים בחזית, בשטח משותף או על קיר חיצוני עשויים להיות כפופים לכללי הרשות המקומית או לתקנון הבניין.
כדאי לברר זאת לפני הייצור ולא אחריו.
מה כדאי להביא לפגישת תכנון?
תוכנית או שרטוט של המתחם אם יש, תמונות של הכניסות והמסדרונות, רשימת היעדים שהלקוחות מחפשים, ואת קובץ העיצוב של המותג, כולל הלוגו, הצבעים והגופנים.
עם אלה אפשר להציע מיקומים וחומרים כבר בפגישה הראשונה.
שילוט הכוונה לעסק עם וואו שילוט ומיתוג: מערכת אחת במקום שלטים בודדים
כדי שהלקוחות יגיעו ליעד בלי לשאול, צריך לתכנן את המסלול ולא רק לייצר שלטים.
מחלקים את המערכת לשכבות, מזהה, מכוון, מידע ויעד, ממקמים שלט בכל צומת החלטה, בוחרים חומר וגודל לפי המרחק והתנאים, ושומרים על שפה גרפית אחת מהכניסה ועד הדלת האחרונה.
את הפרטים הפנימיים של המשרד תמצאו במאמר על שילוט פנים למשרדים, ואת הצד החיצוני אנחנו מלווים בשילוט חוץ, אותיות תלת מימד ושלטים מוארים.
בוואו שילוט ומיתוג אנחנו מלווים את התהליך מהסיור במקום ועד ההתקנה, כך שהמערכת נראית כמו המותג ועובדת כמו שצריך.
אם אתם מתכננים שילוט הכוונה לעסק חדש או רוצים לסדר מערכת קיימת שמבלבלת לקוחות, צרו קשר ונתחיל מהליכה במסלול.


